השנתיים האחרונות מציגים עלייה חדה במספר אלו הפונים בבקשה לפתיחת הליכי פשיטת רגל בישראל. הסיבות לכך הן המיתון, האינפלציה והריביות שעלו בצורה חדה בתקופה הזאת ובמקביל הרפורמה החדשה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי שיצרה דרך חדשה ונוחה יותר להסדר חוב עבור חייבים.
ההוצאות על מזון עלו, מחירי מוצרי הפארם עלו, הארנונה, החשמל, המים, הדלק, ומה לא בעצם. הכל מתייקר במדינה בשנתיים האחרונות והדבר מוביל לגל של פונים להליכי פשיטת רגל במסגרת הרפורמה החדשה.
חשוב לציין שחלק מהעלייה בפניות להליכי פשיטת רגל של אדם פרטי במסגרת הרפורמה החדשה הם גם בגלל שהיא הגיעה "בזמן" ומאפשרת לחייבים רבים למצוא פתרון יעיל ונוח יותר מזה שהיה קיים בשנים עברו בישראל.
איך עוזרת הרפורמה החדשה בהסדר חובות?
לאורך שנים רבות הסדר חובות בישראל היה אפשרי מול הנושים ישירות, דרך פריסת תשלומים בהוצאה לפועל או בהכרזה על האדם כפושט רגל. ההגדרה של פושט רגל הייתה קשה מאוד וגררה כתם חברתי כאשר במקביל לא עצרה את ההליכים מול אותו חייב והוא היה יכול להחזיר את החובות שלו לנושים כאשר הריביות על החובות הללו רק ממשיכים להשאיר אותו חייב לאורך כל החיים או שנים ארוכות לפחות.
כמו כן, סכום ההחזרים החודשי לנושים היה סמלי יחסית ולעתים על חוב של אלפי שקלים ההחזר היה של עשרות שקלים לחודש בלבד. כביכול תשלומי הריבית בלבד והנושים נותרו עם חוב אליהם.
הרפורמה מאפשרת לחייבים שלא מצאו פתרון באפשרויות האחרות (הסדר ישיר מול הנושים או באמצעות הוצאה לפועל) להגיש לבית המשפט בקשה לפתיחת הליכי פשיטת רגל (חדלות פירעון ושיקום כלכלי).
אם בית המשפט היה מקבל את הבקשה היה נפתח הליך של החייב להחזר החובות שלו תחת התנאים הבאים:
- אין תפיחת ריביות – כל הריביות על החובות היו נעצרות לזמן שהוגדר לכך וההתייחסות הייתה רק לחוב עצמו.
- אין הצטרפות נושים – למשך ההליך אין עוד נושים חדשים שהיו מצטרפים לתביעה להסדר החוב.
- מגבלות על החייב – החייב נאלץ לאורך ההליך להתנהל במזומן, לא לצאת לחו"ל, לעתים רישיון הנהיגה שלו היה נשלל ועוד מגבלות שהיו בכוח בית המשפט.
- תקציב מחייה – למשך תקופת החזר החוב לנושים היה נותר תקציב מחייה מספיק לחייב שנקבע על פי הנאמן של בית המשפט ובהתאם לממצאים שלו.
- פריסת החוב – הסדר חובות היה מתקיים בפריסה של 3 שנים בד"כ ובמטרה לנצל בדרך הטובה ביותר את היכולות הכלכליות של החייב באמצעות הון, נכסים או רכוש שהוא מחזיק בהם.
- תאריך סיום – מעל הכל היה נקבע תאריך סיום להחזר החוב לנושים ובסיומו היה יכול החייב לבקש שיכריזו עליו כפטור מחובות.
- צו הפטר – צו זה מאשר שהחייב שילם חובותיו (לרוב בהליך של עד 4 שנים) ויכול לצאת לדרך חדשה מבחינה כלכלית.
את ההליך הזה חובה לעשות רק בליווי של עורך דין פשיטת רגל שמכיר היטב את הרפורמה החדשה ויודע מה האפשרויות העומדות בפני הלקוח שלו לגבי הסדרי חוב לנושים השונים.
המאמר נכתב בשיתוף עם משרד Legal Help – עורכי דין פשיטת רגל בצפון אשר מעניק ייעוץ משפטי בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בפריסה ארצית. אם אתם מחפשים עורך דין פשיטת רגל בחיפה או עורך דין פשיטת רגל בקריות – המשרד הוא הכתובת!